ערביי ישראל רואים ב״פעולה השמית״ גורם שאליו אפשר לפנות וגם לפעול בו כשווה בין שווים, מאחר שהוא מייצג את מיטב המאוויים של שני הלאומים הגדולים, עתיקי התרבות שבמרחב.
גם גורמים ערכיים שמחוץ לתחומי המדינה, בהעלותם על דעתם את האפשרות של שותפות ושלום במרחב, נושאים עיניהם אל ״הפעולה השמית״, כגורם ישראלי יחיד המציע פתרון העולה בקנה אחד עם האינטרסים הממשיים של שתי האומות. בשיחות גלויות-לב ועניניות, על אדמה ניטראלית, הביעו מנהיגים מוכרים של התנועה הלאומית הערכית את הערכתם לעקרונות המנשר.
אנשי-מדינה-ורוח בחוץ-לארץ קיבלו באהדה בולטת את נציגי ״הפעולה השמית״ שהביאו לפניהם את תרגום המנשר. במיטב הבטאונים החשובים בעולם נידון המינשר כמיסמך החשוב כיותר שנולד בישראל מאז קום המדינה, ובתוכנית רחבת-אופקים לפתרון בעיה המסכנת את שלום העולם.
מעודדים על-ידי מבחן כפול זה - מבחן-העובדות ומבחן-האנשים - המשיכו מייסדי ״הפעולה השמית״ בליבון היסודות, יחד עם הפצת העקרונות.
בהוצאה שניה זו מופיע בפעם הראשונה הפרק האחרון של המנשר, שלא הושלם ערב פירסום ההוצאה הראשונה. פרק זה דן במשטר שיקום על הריסות המשק הישן, הטפילי: המשטר החברתי והכלכלי של הסוציאליזם החופשי.
כל שאר סעיפי המנשר נשארו ללא שינוי, פרט לשינויי-עריכה קלים המחוייבים על פי ההגיון עם הוספת הפרק האחרון. הסעיף היחיד שגובש בניסוח מפורט יותר, בתיאום עם פרק אחרון זה, הוא הסעיף 19 - ״פתרון בעית הפליטים״.
מצויידת בנשק רעיוני מקיף תשא ״הפעולה השמית״ את דברה בארץ, במרחב ובעולם, תילחם לחיסול המשטר הישן ולהקמתו של משטר חדש באמת, שלא יהא בנוי על סיסמות ריקות, טישטוש והשתמטות, אלא על בסיס רעיוני מגובש ואיתן.