(א) תכיר עקרונית בזכות כל פליט לחזור למדינת ישראל.
(ב) תיתן לכל פליט את הבחירה החופשית בין שיבה למדינת-ישראל לבין קבלת פיצויים.
(ג) תציע לציבור הפליטים לבחור בנציגות עצמאית שתשתתף, יחד עם נציגי המדינה, במוסד לבירור רצונו של כל פליט ולאימות תביעותיו.
(ד) תחזיר את כל הבוחרים בשיבה בעשר מכסות שנתיות. תור החוזרים ייקבע על-ידי המדינה תוך התחשבות בגורמים הכלכליים והבטחוניים.
(ה) תקלוט את החוזרים בהתאם למתכונת הנהוגה לגבי העולים היהודיים.
(ו) תשלם פיצויים אישיים תמורת הרכוש, אבדן הפרנסה ושאר הזכויות של הפליטים אשר יוותרו לצמיתות על זכותם לחזור לישראל.
(ז) תכרות הסכמים שיאפשרו לחקלאים בצד אחד של הגבול לעבד את אדמותיהם הנמצאות בעברו השני.
(ח) תממן את קליטת החוזרים ואת פיצוי הבלתי-חוזרים בעזרת כספים בינלאומיים, שיגוייסו בצורת מענקים ומלווים לזמן-ארוך.
מדינת-ישראל תגש לביצוע תוכנית זו לאלתר ובאורח חד-צדדי ובלתי-תלוי בהסדר כולל או בהסכם-שלום עם מדינות-ערב. איחוד הארץ ויצירת יחסי-שותפות בין ישראל וארצות-ערב יחישו את ביצועה הסופי של התוכנית.
20. איחוד ארץ-ישראל
ביתור ארץ-ישראל לשלושה חלקים - מדינת ישראל, ממלכת הירדן ורצועת-עזה - נוגד את צרכי הארץ, גורם בה מתיחות מתמדת ומסכן את עצמאות כל חלקיה. סיפוח חלק אחד של ארץ-ישראל למדינה אחרת דינו בביתור הארץ, ומהווה מעשה תוקפנות נגד שאר חלקיה.
21. האומה הפלסטינית
ארץ-ישראל השלמה היא מולדתן של שתי אומותיה - העברית, שהשיגה את עצמאותה במסגרת מדינת-ישראל, והערבית-הפלסטינית, שלא זכתה עדיין לעצמאותה. מדינת ישראל תושיט עזרה מדינית וחומרית לתנועת-שיחרור של בני האומה הפלסטינית בממלכת הירדן, ברצועת-עזה ובמחנות-הפליטים, השואפים להקים מדינה פלסטינית חופשית, שתהיה שותפת למדינת-ישראל. זכות מקלט ואזרחות בישראל תינתן לכל ערבי אשר יירדף בשל פעילות זו.
22. אוגדת הירדן
איחוד ארץישראל ייכון שלבים שלבים, על-פי הסכם חופשי בין שתי אומותיה, שיתרחב באופן הדרגתי. השלבים העיקריים יהיו:
(א) איחוד פדרטיבי של חלקי ארץ-ישראל, תוך שמירת הריבונות של המדינות המשתתפות בו. הפדרציה של ארץ-ישראל (״אוגדת הירדן״) תתבסס על הסדר להפגת התכונה הצבאית, התחייבות של שותפי האוגדה לא להיכנס בנפרד לשום ברית צבאית עם מדינה אחרת, כינון רשויות אוגותיות לפתרון בעיות כלכליות ולחיסול בעיית הפליטים, הקמת מפעלי פיתוח וניצול המים ושאר אוצרות הטבע לתועלת כל בני הארץ, כל מדינה תשמור על זכותה לקלוט עולים באופן חופשי. בשלב זה לא תהיה לאזרח מדינה אחת זכות אוטומטית להשתקע ולהתנחל בשאר מדינות האוגדה.
(ב) הרחבת הרשויות האוגדתיות, מתוך רצון חופשי של שותפי האוגדה, לתחומים נוספים, כגון; ברית-מכם, מטבע משותף, ניהול משותף של עניני חוץ והגנה, הקמת בתי-מחוקקים משותפים וממשלת-על משותפת.
(ג) בשלב הסופי, עם התעמקות האימון ההדדי עד כדי נאמנות למולדת משותפת, יכונן האיחוד הפדרלי אזרחות אוגדתית מלאה, שתעניק לכל אזרחי האוגדה את הזכות להשתקע באופן חופשי בכל חלקיה.