תקנה המבחינים בין אזרחים, תושבים או עולים על פי לאום, גזע, דת או עדה. הסתה או הפליה מטעמי לאום, גזע, דת או ערד. תהיינה אסורות. לא יצוינו בכל מיסמך ממשלתי או ציבורי השתייכות התושב ללאום, גזע, דת או עדה.
* ריבונות העם במדינה. מוסדות הרשות המחוקקת ייבחרו בבחירות כלליות, שוות, ישירות וחשאיות. הרשות המחוקקת תורשה לשנות את חוקת-היסוד רק לפי נוהל שייקבע בחוקה עצמה.
* סמכות בית-המשפט העליון לבטל כל חוק או תקנה הנוגדים את חוקת-היסוד.
* אי-תלות הרשות השיפוטית.
* הפרדת הדת מן המדינה, תוך ערובה לחופש האמונה והפולחן לכל התושבים ולכל הדתות, ואיסור כל כפיה דתית ואנטי-דתית.
* הכרה בשפה העברית ובשפה הערבית כשפות רשמיות ושוות-מעמד.
42. ביטול חוקי-החירום
לא יהיו בישראל חוקי-חירום, אלא בשעת מלחמה בפועל. כל חוקי-החירום הקיימים, המכוונים נגד חלק אחד של האוכלוסיה או נגד כולה, יבוטלו לאלתר. להוציא ימי מלחמה בפועל, לא יאפשרו שום חוק או תקנה מעצר מינהלי, הגבלה מינהלית של חופש-התנועה, הפקעה מינהלית של רכוש, הגבלת חופש הביטוי, צנזורה על העתונות והדואר שלא לצורך צבאי או פגיעות אחרות בזכויות-האדם.
43. אזרחות יחידה
המדינה תעניק אזרחות לתושבים חדשים אחרי שהביעו את רצונם לכך במפורש, ואחרי שעמדו בבחינת אזרחות. לא תהיה הענקת אזרחות אוטומטית, או הפליה בהענקת האזרחות מטעמים של לאום, גזע, דת ועדה. אזרח ישראלי לא יורשה להחזיק באזרחות של מדינה אחרת, אלא בהרשאה מיוחדת.
44. שויון בין עולים
בד בבד עם עידוד עלייתם של יהודים והחזרתם של פליטים ערביים, תקדם ישראל בברכה עלייתם של אחרים, הקשורים קשרי משפחה בתושבי המדינה או בעולים, או הרצויים למדינה מטעמים אחרים. בקליטת העולים לא תהיה שום הפליה או העדפה מטעמים של לאום, גזע, דת או עדה.
45. חופש הדת
הפרדת הדת מן המדינה וחופש הדת לכל התושבים יובטחו בדרכים הבאות:
* העברה לידי הרשויות הממלכתיות של כל עניני האישות, וחקיקת חוקים אזרחיים מתאימים.
* מתן רשות לקיום טכסי-נשואין וטכסי-גרושין דתיים אחרי ביצוע טכס החובה האזרחי.
* כינון שוויון זכויות לשני המינים.
* ביטול כל חוק הכופה על הציבור בכללו הגבלות מטעמים דתיים.
* אי-מתן משכורת מטעם המדינה לכל אדם, עבור מילוי תפקיד דתי.
* הענקת תמיכה כספית מטעם המדינה למוסדות הדתות.
46. חיסול משיעבוד למפלגות
חוקת-המדינה תערוב לחופש-הפעולה של כל המפלגות בזירה המדינית, ותחסל את שיעבוד המדינה והאזרח למסגרות טוטאליטאריות, מפלגתיות-כביכול, המפות את עצמן על האזרח באמצעים בלתי-דמוקראטיים. לשם כך:
* יחוייבו המפלגות ושאר הארגונים הציבוריים להגיש דו״ח שנתי פומבי על כל הכנסותיהם והוצאותיהם, תוך אחריות אישית של ראשיהם למהימנות הדו״ח.