הלאומיות הפלסטיניות. הוא החליט לפתוח אוסציה מדינית כדי להגיע להסדר עם ישראל, שיאפשר את הגשמת השאיפה למדינה עצמאית, לפחות בחלק מהארץ, בדרך של משא-ומתן.
58 כהכשרת הקרקע לכך פתח ערפאת בפעם הראשונה במגע עם אישים ישראליים המסוגלים להשפיע על דעת-הקהל בישראל ועל מדיניות הממשלה. שליחיו (סעיד חמאמי ועיצאם סרטאווי) נפגשו עם אישים ישראליים, חלוצי השלום, שהקימו בסוף 1975 את "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני".
59 מגעים אלה, שהתרחבו לאיטם יחד עם העייפות הגוברת בישראל מול פני האינתיפאדה הראשונה (1987 והלאה), התנתקות ירדן מהגדה המערבית והנסיבות הבינלאומיות המשתנות (קריסת הגוש הקומוניסטי, מלחמת-המפרץ) הובילו לוועידת-מדריד, ואחר-כך להסכם אוסלו.
הסכם אוסלו
60 להסכם אוסלו היו תכונות חיוביות ושליליות.
61 מבחינה חיובית, הביא ההסכם בפעם הראשונה להכרה רשמית של מדינת-ישראל בקיום העם הפלסטיני ובהנהגתו הלאומית, ולהכרת התנועה הלאומית הפלסטינית בקיומה של מדינת-ישראל. מבחינה זו, היו ההסכם וחליפת-המכתבים שקדמה לו בעלי משמעות היסטורית ראשונה במעלה.
62 בפועל העניק ההסכם לתנועה הלאומית הפלסטינית בסיס טריטוריאלי על אדמה פלסטינית, מבנה של "מדינה בדרך" וכוח חמוש - עובדות שמילאו תפקיד חשוב בהמשך המאבק הפלסטיני. לצד הישראלי העניק ההסכם את פתיחת השערים לעולם הערבי ואת הפסקת הפיגועים - כל עוד תיפקד ההסכם כראוי.
לחיצת ידיים היסטורית: הכרה הדדית
צלם: לשכת העיתונות הממשלתית / יעקב סער