הנשק היעיל והמחריד ביותר היה פיגוע-ההתאבדות, שהביא את העימות העקוב-מדם למרכזי הערים בישראל.
האינתיפאדה גרמה נזק רב בישראל. שיתוק הת״רות והפסקת ההשקעות הזרות תרם תרומה גדולה להעמקת המיתון בישראל, לצמצום הכלכלה הלאומית, לקריסת רבים מן השירותים הסוציאליים, להעמקת הפערים ולהחרפת המתחים החברתיים.
80 כתשובה לאיום הפיגועים, ובמיוחד של פיגועי-ההתאבדות שפגעו קשה במוראל הציבור, דרשו ראשי "השמאל הציוני" להקים מחסום פיסי בין ישראל והשטחים הפלסטיניים. "הימין הציוני" התנגד תחילה ל״גדר ההפרדה", מחשש שהוא יקבע בפועל גבול מדיני בסמוך לקו הירוק, אך תפס במהרה שניתן לנצל את רעיון הגדר למטרותיו. שרון ניגש לבנייה מזורזת של החומה על פי תוואי שהתאים למטרותיו. תוואי זה נכנס לעומק השטחים הפלסטיניים, מספח את שטחי ההתנחלויות הגדולות לישראל ומכניס את הפלסטינים למובלעות מנותקות, הנשלטות על-ידי ישראל.
81 בתום השנה השלישית של אינתיפאדת אל-אקצה, ניכרו בציבור הישראלי סימנים ברורים של ע״פות מהמלחמה, התנגדות לאכזריות הגוברת של הכיבוש וחיפוש דרכים לשלום. בין הסימנים הרבים לכך יש למנות את תנועת הסירוב בקרב צעירים הנקראים לגיוס, מרד 27 טייסי חיל-האוויר, הודעת סירוב של ותיקי "סיירת מטכ״ל", הראיון המשותף של ארבעת הראשים-לשעבר של שרות-הביטחון הכללי נגד המשך הכיבוש, פרסום עקרונות-השלום של סרי נוס״בה ועמי איילון, יוזמתזינבה של יוסי ב״לין ויאסר עבד-רבו, שינוי עמדתם וסגנונם של פוליטיקאים ופרשנים הרגישים להלכי-הרוח בציבור, ועוד ועוד.
82 בעקבות הפלישה האמריקאית לעיראק בראשית 2003 נעשתה ארצות-הברית רגישה יותר לתוצאות השליליות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בגלל הלחצים הפנימיים בארצות-הברית מצד השדולה היהודית רבת-הכוח והשדולה הנוצרית-פונדמנטליסטית, להן השפעה עצומה על הבית הלבן של גיורג’ בוש הבן, כוחה של ממשלתארצות-הברית לפעול לפתרון הסכסוך מוגבל ביותר. בכל זאת הצליח הנשיא בוש לגבש "מפת דרכים" משותפת מטעם הקוורטט (ארצות-הברית, אירופה, רוסיה והאו״ם).
83 "מפת הדרכים" של 2003 לוקה באותו מחדל בסיסי כמו הצהרת-העקרונות של אוסלו ב-1993. אמנם, בניגוד לאוסלו היא מגדירה מטרה ("שתי מדינות לשני עמים") אך אינה מפרטתאת גבולות המדינה הפלסטינית האמורה לקום - ובכך היא מרוקנת את ההצהרה מעיקר תוכנה. אריאל שרון ועמיתיו יכלו לקבל את מפת-הדרכים, מכיוון שגם הם